צעיף ישן, שמלת כלה, כובע אהוב ... כמה דברים יפים מעוררים יצירתיות! קראנו שירה עם שחקנית התיאטרון והקולנוע, המשוררת מרינה ליסובץ.
דברים יכולים להפוך לבסיס של קולקציית אופנה ואפילו לעודד שירה! היום בפודקאסט החדש שלנו נדבר על קסם הדברים ונקרא שירה עם המשוררת, שחקנית התיאטרון והקולנוע, מחברת ההכשרה "אלכימיה קולית" מרינה ליסובץ!
מעולם לא האזין לפודקאסטים ולא יודע מה זה? הקפד לנסות את זה, כי בוודאי תאהב את הפורמט הנוח הזה!
פודקאסטים הם קבצי שמע באורכים שונים הדומים מאוד בתוכן לשידורים בתחנת רדיו רגילה. הם נוחים להאזנה תוך כדי תנועה, בעבודות רקמה ופשוט במהלך עבודות הבית.
ניתן להאזין לפודקאסטים בכל מכשיר:
תפוח עץ
גוגל
יאנדקס
אל תשכח להירשם לפודקאסטים שלנו - ישנם המון נושאים מרגשים וחמים מעולם האופנה והתפירה, שיחות מעניינות וחדשות קדימה!
למי שמעדיף לא להקשיב אלא לקרוא, הכנו תמליל לשיחה!
מריאנה מקרובה: צהריים טובים חברים! אתה מקשיב לפודקאסט של מגזין בורדה סטייל על אופנה, סטייל וטרנדים. איתך אני העורכת הראשית של מריאנה מקרובה. והיום שחקנית התיאטרון והקולנוע שלנו, מחברת ההכשרה "אלכימיה קולית", והכי חשוב, המשוררת מרינה ליסובץ 'שוב אורחת שלנו.
מרינה ליסובץ: שלום! אני שמח לאין סוף לחזור להיות איתך!
מ.מ: בפעם האחרונה שוחחנו עם מרינה על יצירת דימוי וכמה חשוב להיות שונה ואיזה תפקיד מסכות שונות ממלאות בחיינו. וכל הזמן הרגשתי שמרינה כשחקנית ומשוררת נמשכת למטפורה כלשהי. וכל הזמן רצתה לבטא זאת לא רק במילים, אלא בשפה הפיוטית שלה. האם זה כל כך מחובר זה לזה בחיים שלך?
מ"ל: כן, זה מחובר זה לזה ואחת התוצאות האחרות. נראה לי שהמשורר הוא מסכת אחרת ומסכה שלי, ומצד שני זו מהות האישיות, וקשה מאוד כאן. כאן אני אפילו אבוד ולא יכול להגיד מה הוא העיקרי ?!
מ.מ: אתה יודע, נראה לי שרבים מהמאזינים וקוראי מגזין בורדה קרובים מאוד למצב שהמשורר חווה - זו השראה! כשמשהו יורד עליך מלמעלה ואתה מבין שאתה רוצה ליצור ורוצה ליצור משהו. עשה זאת בעצמך!
מ.ל: טוב, כן, ואתה אובססיבי, ואתה לא יכול לנוח עד שתסיים ונרגע ... אני חושב שכן! אתה צודק.
MM: ולכולם יש תנופה משלהם לתהליך זה. ושאלתי היא: האם שירים יכולים לנבוע מדבר פשוט?
מ"ל: אה כן, יש לי הרבה דברים לדברים בפסוקים! כמובן שאנשים נותנים לי השראה, המסעות מעוררי השראה מאוד - תמונות, ארומות וטעמים חדשים. אבל הדברים הם ככל הנראה בעלי חשיבות עליונה. לדברים תמיד יש סיפור. מאחורי כל דבר עומד האדם שיצר אותו. וכמובן, הפנטזיה מושמעת בלי סוף!
מ.מ: ובכן, אנחנו כבר מחכים לשירים! (צוחק)
מ"ל: וכנראה שאני מתחיל עם כובע, כי הוא קרוב מאוד. הקהילה שמאזינה לנו עכשיו היא נשים של אופנה ונשים שרוצות לקשט את עצמן! הכובע קרוב לכולנו.
אני חובש את הכובע שלו ככתר.
כי אני המלכה שלו!
אני לא נותן לעזאזל שאין לו כס,
ואולי יש חובות ובעיות ...
אבל יש לנו גם חופש!
הלילה הקרוב הוא גם שלנו.
בכובעו אלי גחמת מזג האוויר
אף טיפה לא נוראית ...
מ"ל: השיר ארוך, אז אקרא לך את הסוף. הכל בשביל מה?
אחרי הכל, זה בכלל לא כובע.
המלך שלי, הכובע שלך הוא רק תירוץ
מינימום אינסוף.
לנשוף את המילה העיקרית
וצעד איתך הלאה.ככה!
00:03:35
MM: האם הכובע האמיתי שימש כאב-טיפוס?
מ"ל: כן, הכובע האמיתי של אדם אהוב. זה די אמיתי. ובאמת ניסיתי לעיתים קרובות לנסות את זה והבנתי שהכובע הזה ... יש שורות כאלה "הוא - ללא ספק!" אבל זה בכלל לא כובע. זה פשוט שאם אתה אוהב אדם, אז כל התכונות הקשורות אליו - אתה אוהב באותו אופן וחלוש בהם.
מ.מ: האם יש למשל שיר על שמלה?
מ"ל: אה כן! השמלה מופיעה בשיר בשם "הפרדה". זה די עצוב.
אני אתן את השמלה הלבנה שלי מתוך חלומות להפרדה.
אחרי הכל, אם כל העולם הוא שלם, אני - במחצית!
הפרדה בגזים לבנים?
היא לא יודעת.
אני מתחיל לאהוב
השיעור שלה.
מ.ל: כן, השמלה זהה לחלוטין - החתונה, והשיר נכתב ברגע בו נפרדתי מהאדם שאיתו אני הולך לחבר את חיי, והחתונה לא קרה. בכנות, כל השירים שלי נכתבים על אנשים ספציפיים ועל התכונות האמיתיות של חייהם שהעניקו לי השראה.
מ.מ: נראה לי שלנשים רבות יש סיפורים שקשורים לדברים ספציפיים. אולי למאזינים שלנו יש את זה בגלל העובדה שתפרו באהבה. או עבור אירוע ספציפי, הרבה דברים הופכים אז, אני לא חושש מהמילה, קמעות. כאן בגורל המשחק שלך, אבל אני יודע שהשחקנים הם אנשים אמונות טפלות למדי, כנראה שיש גם חפצים קסומים כאלה?
ML: חפצים קסומים הם טקסטים של תפקידים, ואם הם נופלים על הרצפה, אתה צריך לשבת עליהם בכל שלולית ולא יכולה להיות דרך אחרת! (צוחק) אחרת, אנו נפחד מכישלון. אם כי כמובן שזה לא תלוי בטקסטים או בשום דבר אחר. וזה תלוי במעיים, בכישרון ובאמונה שלך: מה שאתה עושה זה מה שאנשים צריכים.
באשר לדברים, נראה לי שדברים קסומים לחלוטין הם חלק מהקסמים שלנו שמביאים לנו מזל טוב: טבעות, מפתחות, לכולם יש משהו שונה ... ויש לי את השיר "הגיע הזמן לקבל את המפתח שלך," שם אני אומר לגבר שיהיה נחמד שיש מפתח לבית שלי:
אל תיעלם! המשיכו ברגע הרגע.
אתה דופק ונכנס לבית, נשאר בו.
שפשף את המקדש שלך על שורשיהם של ספרים עייפים,
נשמו. הגיע הזמן לקבל את המפתח שלך!
00:06:20
מ"ל: זו הייתה הודעה כה מעומעמת: תגיד לי כבר ואני אתן לך את המפתח שלי. ולמען האמת, אני מאוד אוהבת את השיר שהקדשתי לכל השחקניות והדיוות. במוקדם או במאוחר כולם צריכים לעזוב את הבמה. זה נקרא "היום האחרון של החורף". והנה רק הרבה דברים על דברים.
שוב, פנים רבות של חורף מסירות איפור בזרם טיפות.
התחפושת הבימתית שלה מלאה בחורים, מוכתמים ונמעוכים.
הסיור שלה הושלם.
כרזות מרופטות עפו סביב.
מאחורי הקלעים הבד הרקוב - כישלון טקס נואש.
ערפל נפל מאחורי הווילון
הוא כיסה את הבמה העצובה.
וניצחון נוף, נמס,
חימר מתפשט ...
המשחק המסנוור הותיר חופן סלעי.
אבל הדיווה יכולה להסתיר כעס מוחלש כבר ...
המאמר יימשך לאחר הפרסומת.מ"ל: זה לא כל השיר; אני כמו חתיכות. ואני מאוד אוהבת לארוג את הדברים לקווים, כי נראה לי שהם משקפים את מהות האירועים. והם משקפים מאוד את מצב הרוח, הם משקפים את הטעם ומעניקים אווירה ייחודית לחלוטין.
מ.מ: האם קרה אי פעם בחיים שלך שדבר שיחק איתך בדיחה והאם זה איכשהו הפך את חייך?
מ.ל: שעונים עתיקים, שאהבתי לצפות בביתם של חברי הורי - הם אספנים עתיקים. וישבתי מול השעון הזה, מכושפת לחלוטין, כי הם היו עם מטוטלת ענקית וכמה דמויות, ואהבתי את זה בלי סוף בילדות. ואז בשלב מסוים בחיי, בזכרוני את השעונים האלה, פתאום התחלתי לכתוב עליהם.
מטוטלת שמיים עתיקה ענקית
היום אני מתנדנד ברישול ...
התקלח, זה לא ניתן לשינוי
ושוב אהיה למרגלות גורלי של ניסים לא ידועים.
אני צריך למצוא את עצמי בשולי כל מה שצמח, בונה,
ואל תישברו, חיים עד קצה,
מבינה שוב
מהות היקום כיושרו.
ML: למעשה, האבטיפוס הוא שעון ...
מ.מ: מרינה, וייתכן שזו שאלה בלתי צפויה. כשמגיעים הפסוקים, אתה צריך להיות במצב מיוחד ובאופן מיוחד? או שאתה יכול לרשום את השורות האלה בצורה כה נוחה, בבית, עטוף בדברים הנוחים שלך? או שאתה עדיין צריך להתכונן לבוא ההשראה הזו ואיכשהו להתאים אישית את עצמך?
00:09:17
ML: אתה צריך להיות מוכן תמיד! הייתי אומר זאת, מריאנה! מכיוון שאין לי שום מינק או נקודה נוחה ונעימה, אני מעדיף תמיד להיות בתנועה. ובתנועה זו, במרדף אחריהם, הם באים. יש לי אפילו שיר כזה:
מאיפה מגיעים הפסוקים?
מכאב לב.
הם זורמים במורד הסדין לאורך הלחיים בחוטי דמעות
אימונים אוטומטיים משתלמים והיפנוזה עצמית,
קצת יותר אימון מוח ורצון.
מ"ל: זה נכון מכיוון שאני לא מתכונן ספציפית. הם יכולים לבוא ברגע הכי לא נוח ומגוחך לכאורה, ולומר: "אז, תפסיק לעשות את זה כאן, בוא נשב ונכתוב!". וזה קורה כך: לאט לאט הלכנו כמשפחה לאורך חופי הים התיכון ופתאום הגיע אלי השורה הראשונה של השיר על תזאוס כשאני לגמרי לא המתנתי. לשם מה זה? וחלפו חצי שנה, ישבתי וגמרתי את זה. זה איכשהו קורה! או שזה קורה כך: הסתובבנו בברצלונה ובני בן החמש הפנה פתאום תשומת לב לדלתות היפות והמדהימות, שהן באמת אין סופיות במספרן. והביטוי "הו, דלת!" נולד כאן. וזה הפך למספר של תוכנית הקונצרטים שלי:
מגבלת קסם
ניתוק כל כך הרבה גורלות
לא נהיה טובים ממנה,
כמה חבל שזה החלק שלנו!
מ"ל: הנה, כך נראה, עובר, מכור והשראה איפשהו נשאו אותי ...
מ.מ: מרינה, זה לא סוד שיש לנו בעיקר קהל נשי, והיא כל כך חושנית, יש לה תפיסה משלה. ולאנשים יצירתיים יש תחושה נלהבת כל הזמן של כל מה שקורה סביב. ועכשיו האביב סוף סוף כאן. אנו מאמינים בזה, שהוא מתקרב, הרגע הנפלא הזה. אולי בסוף השיחה שלנו תקראו משהו המוקדש לתקופה הנהדרת הזו של השנה ולנשים שלנו - כל כך יצירתי, יפה, נפלא ומיומן?
מ"ל: אני, ברשותך, אתן לכולם שיר בשם "ברצלונה". העיר שמאכילה אותי מעוררת השראה וכפי שנראה לי זו האישה - ברצלונה, שרוצה בלי סוף להבין, לשקול, לכבוש ולאהוב. ובכן, עכשיו תשמעו הכל בעצמכם. ואני מאחל לכולם להיות קצת ברצלונה!
00:11:56
מרפסות בדוגמת תחרה
פנסים פתוחים נוצצים קסטות,
כשדונה ברצלונה רוקדת
כל העולם שלפניה שותק ודעך.
המתווה גרפי. זה מדויק אם הסתיו הוא
השמיים עומדים בראש, הבד נראה מאוהב
ונחושת מביאה יופי לשמיים
גברת ברצלונה ללא תחרות.
אין פרטים בקישוט שלה
הכל במתינות, אפילו שיק, מתוחכם,
אבל האופנה כמעט ולא עסוקה
דיווה מדהימה של ברצלונה.
שובה לב ופזיזה
היא תיתן את עצמה ללא כל תחתית
כשהלילה לבוש בצורה חכמה,
הופך לרקדן בברצלונה.
הסגולות בה מוסתרים ילידים
אחד התכשיטים הוא סיד,
כמו אישה, כל ברצלונה
ניחן בכבוד ובחילול נפש.
אז קראו לצללים בפארקים
זה כאילו הצעיפים מונחים בסגנון של ימי הביניים,
אך בקושי מכסים את ערוותו
הדוגמנית תרצה - ברצלונה.
משחק עם השמש כמו כדור בילדים
רענן ונאה שוב עם שחר
היא גם טהרה ומיטיבה
מעמיד פנים ושקרן - ברצלונה!
במעגל היא תיראה לטובה
והדופק יגיע בשבריר castanetny,
אבל האם העיר הזו ברצלונה?
אגדה מגולמת למדי!
MM: בראבו, מרינה! אני חושב שזו בעצם המילה שאני רוצה לומר לך עכשיו.ושהשיר הזה הוקדש לכל הנשים שמקשיבות לנו ומפגשות את המעיין, רוצות ליצור ולהיות שונה, וזה נפלא! והייתי איתך - העורכת הראשית של מגזין בורדה סטייל מריאנה מקרובה. והאורחת שלנו הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע מדהימה, ומה שהכי מעניין זה המשוררת מרינה ליסובץ.
מ.ל: תודה רבה! אני מאחל לכל אישה באביב הקרוב להאיר, חמה כמו השמש, וכמובן, לנצנץ, לעלות על גדותיה ולהיות מאושרת ואהובה. זה הדבר החשוב ביותר!
MM: ואני חושב שתמשיך להקשיב למהדורות שלנו, כולל כאלה יוצאי דופן בכל הפלטפורמות. הירשמו לפודקאסט Burda Style באפל, גוגל וינדקס. למוזיקה. הישארו איתנו: בורדה מסוגלת להפתיע! תודה להתראות!
מ"ל: שיהיה מעיין נפלא!
