טעות זו מחליקה בשפה בעל פה ובכתב של רבים! אנו מבינים מה לא בסדר וכמה נכון.
באופן קפדני, שגיאה זו אינה קשורה ישירות לתפירה והיא רלוונטית לכולם ללא יוצא מן הכלל. עם זאת, אנשים שתופרים ואוהבים אופנה נאלצים להשתמש בפעלים אלה לעתים קרובות יותר. לעתים קרובות אנו שומעים "חבוש כובע!", "לבש שמלה זו", "אני לא אלבש אותה." בואו נגלה מה המלכוד!
אגב, הבעיה כה משמעותית, עד שהמשוררת הרוסית נובלה מטווה, אף הקדישה לה שיר שלם!
"התלבש", "לבש" ... שתי מילים
אנחנו מבלבלים כל כך בטיפשות!
שחר קפוא יצא
הסבא הזקן לבש מעיל פרווה.
אפוא מעיל פרווה ללבוש.
"התלבש", "לבש" ... בואו נראה:
מתי ללבוש ומה ללבוש.
אני מאמין בזה על סבא
ניתן ללבוש שלושה מעילי פרווה.
אבל אני לא חושב שהסבא הזה
ניתן ללבוש אותו על מעיל פרווה!
מה אומרים מילונים?
אז, לשתי המילים הללו יש כל זכות קיום, עם זאת, למרות הדמיון, הן משמשות בדרכים מעט שונות. על פי המילון של אוז'גוב, המילה "להלביש" יש את המשמעויות הבאות:
1. מישהו במה או במה. כסה מישהו עם כמה בגדים, שמיכה. לדוגמה, הלביש ילד במעיל.
2. מי (מה). לספק בגדים. לדוגמה, הלביש מישהו עם סגנון.
לגבי "לשים", הערכים הם כדלקמן:
1.כדי לתקן משהו על משהו, להצמיד, להצמיד משהו למשהו, למשל, הניח טבעת על האצבע.
2. כסו את הגוף או חלקו של הגוף בכל בגדים. לדוגמא, לבשו סוודר על ילד.
מצד אחד, כדאי לדעת את המשמעויות המילוניות המדויקות, אך מצד שני, יש להודות בכך שהם לא מבהירים את המצב עד הסוף! המשמעויות דומות לא פחות מהמילים עצמן, ובסופו של דבר לא לגמרי ברור איזו אפשרות נכונה, "לבשתי שמלה" או "לבשתי שמלה".
לעזור לספקות
רבים, אולי, זוכרים מימי בית הספר רמז פשוט: אנו מלבישים אחרים, לובשים את עצמנו. אבל הניסוח הזה יכול להוליך שולל! לדוגמה, הביטוי "שמתי לילד כובע פנמה" שגוי, אם כי אפשר לכעוס כמה זה לא בסדר אם לא תקעתי את כובע הפנמה לא על עצמי, אלא מצד שני!
עדיף להשתמש בגרסה אחרת של "המלכוד": התקווה לובשת, בגדים לובשים. הדוגמה על התקווה מצליחה מאוד, מכיוון שהיא מספרת לנו מאפיין נוסף, ההבדל בין שני הפעלים: "לבוש" משמש בשמות עצם מונפשים (ובדמיון דומם של אדם: בובה, דמה וכו ', ועם חלקי גוף, למשל, "לבוש" יד כפפה ") ו"לביש" - עם הדומם.
אנו מיישמים את הכלל בפועל: "לבשתי שמלה (דומם).", "לבשתי כובע פנמה (דומם.) על ילד" ו"לבשתי ילד (מוזר) ".
אם אתה שוכח פתאום את הכלל עצמו, זכור שהתקווה לבושה ובגדים לבושים ושהעניין הוא באנימציה.
וכמובן, אל תשכחו ששגיאות דיבור אינן קובעות את אישיותנו, אופינו ובעיקר המקצועיות בתחום התפירה, אך כל יום חדש הוא סיכוי להיות טוב יותר מאתמול, בתחומים שונים.
תמונה: Pixabay
תוכנית תפירה חינוכית: כיצד לתקן נכון, לבטנה או לבטנה?
