היום אנו שוב מבקרים בוויק דה רוקו, סטייליסט אישי מפריס, ונדבר על איך למצוא סגנון ייחודי משלך!
"התפקיד שלי הוא לעזור לאנשים לבטא את עצמם באופן מתאים בעזרת לבוש", הוא הסטייליסט האישי ויקה דה רוקו מגדיר את המשימה שלו. אנו מדברים על מדוע יש להתייחס אל "חיפוש בעצמך" כאל פרוייקט יצירתי. וגם: האם מעצב אישי יכול להיות אמן חופשי ולהכפות את דעתו על לקוחות? האם מגמות מתנגשות עם אישיותנו? האם עלי להקשיב לאחרים והיכן להתחיל לעבוד על עצמי?
מעולם לא האזין לפודקאסטים ולא יודע מה זה? הקפד לנסות את זה, כי אתה בהחלט תאהב את הפורמט הנוח הזה!
פודקאסטים הם קבצי שמע באורכים שונים הדומים מאוד בתוכן לשידורים בתחנת רדיו רגילה. הם נוחים להאזנה תוך כדי תנועה, בעבודות רקמה ובדיוק במהלך עבודות הבית.
ניתן להאזין לפודקאסטים בכל מכשיר:
תפוח עץ
גוגל
יאנדקס
אל תשכח להירשם לפודקאסטים שלנו - ישנם המון נושאים מרגשים וחמים מעולם האופנה והתפירה, שיחות מעניינות וחדשות קדימה!
למי שמעדיף לא להקשיב אלא לקרוא, הכנו תמליל לשיחה!
מריאנה מקרובה: צהריים טובים חברים! אתה מאזין לפודקאסט של מגזין ברדסטייל על אופנה, סגנון וטרנדים. איתך אני העורכת הראשית של מריאנה מקרובה. והיום האורח שלנו הוא שוב הסטייליסט האישי ויק דה רוקו. שלום, ויקה!
ויקה דה רוקו: צהריים טובים, מריאן! חברים אחר הצהריים הטובים! כולם שמחים מאוד לשמוע!
מ.מ: אני שמח מאוד שויקה באה לבקר אותנו שוב. בפעם האחרונה דיברנו על נושא כה מעניין כמו אופנה צרפתית. והיום אני רוצה לפנות ליצירה הישירה של ויקה, כי היא סטייליסטית אישית. אתה יכול לראות את הפרופיל שלה באינסטגרם. ויקה מתארת את עבודתה בצורה זו: "תפקידי לעזור לאנשים להתבטא כראוי בעזרת בגדים. ולהביע את עצמם פירושו להיות עצמנו בהתאם למשימות חברתיות."
אני יודע שלויקי יש מגוון רחב של לקוחות, בגילאים ומקצועות שונים. הם מנהלים אורח חיים שונה ואף חיים במדינות שונות, כך שלכולם יש משימות שונות. מה המשמעות של עזרה לאנשים על פי צרכיהם?
BP: זו שאלה מעניינת. אכן, זה מה שאני דוגל בתנאי מאיגוד הסטייליסטים, ושעבורו אני תמיד נלחם ונלחם. אני מאמין שסטייליסט אישי הוא לא אמן חופשי, הוא לא יכול פשוט לבוא אליך ולומר: הנה אני רואה אותך והולך, בבקשה, עכשיו כל יום בטקס!
סטייליסט אישי הוא, למעשה, כלי שעוזר לאדם להסתכל כמו שהוא רוצה ואיך שהוא רואה את זה כנדרש! לדוגמה, לאדם יש כמה משימות קריירה חדשות, ואתה צריך להיראות יותר סטטוס. או שהוא רוצה להיראות אלגנטי יותר. או שאתה רוצה להיראות צעיר יותר, מעניין יותר, להראות כמה פנים של האישיות שלך. סטייליסט אישי פשוט צריך להתמודד עם המשימות הללו, ולכן יש לנו מקצוע יצירתי כל כך מותנה.
מ.מ: מסתבר שהסטייליסט לא צריך לכפות את דעתו? והאם לא צריך להפוך את הלקוח למשהו כמו עצמו?
BP: ובכן, כן, האמת, לפעמים יש זמנים שאנחנו קונים ללקוח משהו שנמצא במלתחה שלי. ואני תמיד מתבדח שאני מלביש את כל הלקוחות לעצמי. אבל כמובן שלא!
בכל מקרה, גם אם הסטייליסט הוא מקצוען נהדר, הוא בעל השקפות משלו, קורה שאנחנו קונים בגדים שאני אישית, כאדם, בכלל לא אוהבים. אבל אני מבין שזה עומד בחלק מהמשימות הסגנוניות שהצבנו לעצמנו.
MM: אבל זה טוב כאשר לאדם יש סגנון משלו או שהוא יודע איך הוא רוצה להיראות.ומה אם האדם פשוט לא מייצג את גולת הכותרת שלו? והוא רק רוצה למצוא אותה. כאשר אדם מחפש את עצמו, מה אתה יכול לייעץ במקרה זה?
BP: חפש! אני יכול רק לייעץ לך לחפש, כי אם לא נמצא אותה, אז כל העבודה נוספת: קניות או עריכת ספרי מבט, הרכבי תלבושות - כל זה חסר טעם! זה כמו לחפור מגדר לארוחת צהריים. סגנון אישי הוא פרויקט יצירתי, ובכל תהליך יצירתי תמיד יש רעיון ויישום. רעיון ללא יישום הוא חסר משמעות, מכיוון שכל מה שפיינזנו בראשינו ואז לא עשינו - זה לא קיים.
אבל יישום ללא רעיון הוא חסר משמעות אפילו יותר! לא ניתן לעשות את מה שאי אפשר! ישנם, למשל, כמה כלים שיעזרו למיין את עצמי ולחפש את מה שאני מכנה "ההשראה האישית שלי". כלים לגלות, כך אני מרגיש לעצמי איזושהי אומץ? זה מה שאני רוצה להראות לעולם ואיך אני רוצה לספר על עצמי בעזרת בגדים? ישנן כמה שיטות לזה ...
מ.מ: ובכן, ספר לנו, אולי, בקצרה על אחד מהם.
BP: אחת השיטות הפשוטות והמובנות ביותר, אך עם זאת יעילות מאוד, היא לנסות להרים אב טיפוס לעצמך. ובכן, אתה פשוט צריך להתחיל איפשהו: חשבו, חפשו לעצמכם איזשהו אב-טיפוס, אבל זה לא אומר שתצטרכו לחזור עליו לחלוטין. ופשוט שימו לב לכל אישה או גבר, כוכבת קולנוע או הסופרת האהובה עליכם, או לכל דמות אחרת שמרגשת אתכם ומציבה אתכם במצב רוח כלשהו. אתה צריך להסתכל על זה ולשים אותו בנושא לבוש: מה האדם הזה לובש? וכמובן שאב-הטיפוס, כמובן, צריך להתכתב פחות או יותר מבחינה חיצונית. לדוגמה, אם אחליט פתאום שאני אוהב את דמותה של מוניקה בלוצ'י ומתחיל לנסות את זה עכשיו על עצמי, זה לא יסתדר די כנדרש. אבל זה כבר יספיק בכדי להתחיל. וכשנתחיל לחפור יותר בעצמנו ולנסות את זה בעצמנו, נבין במהרה מה אנחנו אוהבים. אבל כאן עלינו להתחיל וזה יכול להיות שימושי מאוד.
מ.מ: ותגיד לי בבקשה, האם קורה שהלקוחות שלך לא מקבלים את עצתך? אפילו אלה המועילים להם באופן ברור. אבל הם פשוט לא מקבלים את זה באופן פנימי.
BP: כמובן, וזה קורה ב 99% מהמקרים! מכיוון שאדם חי למען עצמו וחי, אז הוא פתאום מבין שמשהו לא בסדר ומתחיל לרצות משהו אחר. אם הוא עצמו יודע לעשות את זה אחרת, אז הוא עצמו יעשה הכל. ואם הוא לא יודע איך, אז הוא מגיע למומחה. ואז - מה שהמומחה ממליץ לו עשוי לחרוג ממעגל ההסברה והאסתטיקה שלו עצמו. וזה יתברר כמשהו פסול לחלוטין עבורו. לכן, חשוב מאוד לבחור בקצב הנכון: מישהו רוצה לנוע בצעדים קטנים, ומישהו יכול מיד לקפוץ רחוק.
אם אתה בוחר את הקצב בצורה לא נכונה ודוחף את האדם להישגים גדולים, אז כמעט בלתי אפשרי לשנות הכל. עדיף ללכת בצעדים קטנים. מדוע אני לא מאמין בתוכניות הטלוויזיה האלה עם שינויים כשהם משנים אנשים באופן דרמטי באופן מיידי? כי קשה לאנשים לנקוט בתנועות פתאומיות כאלה.
מ.מ: האם קורה שאדם עצמו מוכן להשתנות פנימית או שהוא כבר דבק באיזה סוג של סגנון משלו, אבל הסובבים אותו לא מקבלים את זה? לדוגמה, מעסיק, משפחה, חברים או חברות המגנות: מה אתה מתלבש בצורה כה בהירה ומתריס? על מה אתה ממליץ במקרה זה?
BP: זו שאלה מעניינת מאוד, מכיוון שאיש מאיתנו אינו רובל יובל! אתה לא יכול להיות חמוד באותו זמן וכולם אוהבים, אפילו לא איך שאתה נראה! לכן עליכם לקבוע בעצמכם, כאשר אנו מתחילים לעבוד, את קבוצות הייחוס שלנו. ומיהם האנשים האלה שהדעה שלהם חשובה לי? לדוגמא, אם יש לנו משימה סגנונית לצמיחת קריירה, אז חוות דעתו של הבוס וכללי קוד הלבוש יהיו חשובים לנו. ויכוח עם זה מטופש.
או לקרובי משפחתנו: בן / בת זוג, בן / בת זוג, חברה ... וכמובן, הגיוני שהם רוצים לחבב אותנו, זה נורמלי ויש לסמוך גם על דעה זו.
אם אתה מנהל אורח חיים חילוני למדי, נפגש עם חברים ודון בכמה דברים חדשים, זה מהווה חלק גדול מחייך, אז דעתך של חבריך תהיה חשובה. אבל אתה צריך להבין בעצמך היכן הקו הזה. וזה קורה שאדם מתחיל להשתנות, ואנשים איכשהו מתחילים בזהירות לתפוס את זה, אבל גם בזה אין שום דבר רע. העיקר להבין את דעתו באמת חשובה לי, ואת מי צריך להזניח מעט.
מ.מ: ויקה, זו עוד שאלה מעניינת עבורך. עם השנים כל אדם באופן בלתי נמנע משתנה. ונדמה לי, טעות גדולה מאוד נעשית על ידי נשים רבות, למשל, בגיל 40, רוצות להישאר זהות כמו שהייתה בגיל 18 ודבקות באותו סגנון. לעיתים קרובות זה נראה קצת מצחיק, לפעמים אפילו עצוב ... האם יש מגבלות גיל לסגנון? והאם אדם בהכרח יבצע זאת במהלך השנים?
BP: לא, אני חושב שאסור לי. יש דבר כזה הרלוונטיות של הדימוי. כאן יש לגבר איזה סגנון בולט, והוא נשאר בו בגיל 20 ו -30. ואנשים, קבוצות ההתייחסות שלו, תופסים אותו בצורה הולמת והרמונית בסגנון זה. לדוגמא בחצאית מיני. עם הזמן הדמות השתנתה בצורה משמעותית כלשהי, והחצאית הזו כבר לא נראית לך הרמונית - ובכן, כמובן, אתה צריך לשנות משהו.
אם, כמו קודם, אין סתירה עם עצמך וקבוצת הייחוס שלך, למשל, בעלך מתמוצץ מהעובדה שאתה הולך בחצאית מיני בגיל 60 ואין לך משימה לצאת למעגל חברתי רחב - דבר בכנסים, אז למה לא? זה הביטוי העצמי שלך וזה העניין האישי שלך. הדבר היחיד הוא אם יש משימות להסתכל על מעגל חברתי רחב, אז אתה תמיד צריך להראות מודרני. מכיוון שהציבור לא סולח לחוסר נצח, אם אדם נראה מעודכן, הדבר יגרום לתחושת חוסר הרמוניה.
MM: מה עם מגמות אופנה? האם טרנדים מתנגשים עם סגנון אינדיבידואלי?
BP: תאפשר זאת בעצמך! כעת אנו חיים בעולם שכזה טרנדים כבר איבדו ערך. ועכשיו אין סטייליסטיות בולטות. ובכן, כאן יש לנו סיטואציה תרבותית ופוליטית כזו שאין לנו מה להפיק ממגמות אופנה חדשות.
וכך עכשיו, אל תתנו לי, אני אצדיק את הכל כטרנד אופנה. אם אנו צופים בתצוגות הטיילת - יש את כל מה שאתה רוצה!
יש טרנד כללי, רחב - להגדיל את הצללית. היינו לובשים חצאיות באורך הברך, אבל עכשיו אנו לובשות חצאיות עד אמצע העגל. אין אופנה כזו שהייתה בשנות הארבעים, החמישים או השישים. וכך אין מה להתנגש, נאמר זאת.
MM: ויקה, ותן עצות כאלה. אני מבין שלא לכל המאזינים שלנו יכול להיות סטייליסט אישי. ובכל זאת, גם בשביל זה אתה צריך להיות בעל מעמד מסוים. היכן להתחיל אדם אם הוא מודאג בנושא זה ורוצה איכשהו להתאים את הסגנון שלו? לאן ללכת? ועל מה צריך להנחות?
BP: עכשיו יש הרבה מידע, אבל אני תמיד עושה דרך ארוכה. עדיף להפסיד יום ואז לטוס תוך 5 דקות. אם אתה באמת רוצה את הסגנון האישי הייחודי שלך, אז אני לא תומך בקריאת בלוגרי אופנה כלשהם - זה נושא די נפוץ.
אם אתה רוצה לחפור בעצמך, אז תחפור בעצמך, תחשוב: מה אני? ולכתוב לעצמך מה אני על פיסת נייר? חיצונית ופנימית, עליזה או לא שמחה, סגורה או פתוחה. רשמו מה אני רוצה להיות ואיפה המרחב הזה, איפה אני רוצה להתפתח. ואז תעשו לעצמכם לוחות בוץ: ציירו תמונות שישקפו את התפיסה הזו. ותראו איזה צבעים זה יכול להיות. זו עבודה כזאת על עצמי ולדעתי מאוד מעניינת. ורק אז, התבונן בחנויות מה עשוי לשקף את ההילה הזו ואת ההשראה הזו שחפרת בעצמך.
והשני הוא כמובן פיתוח הטעם האמנותי. זה בדרך כלל שימושי לכולם. זה וצפייה בסרטים יפים, ציורים יפים וטיולים במוזיאונים, ומופעים שונים. ברשות הרבים ניתן למצוא באינטרנט כמעט את כל מופעי המדרכה.
מ.מ: מהשיחה שלנו הבנתי שסטייליסט אישי הוא גם קצת פסיכולוג וקצת סוציולוג. אני יודע שבמומחיותה הראשונה, ויקה היא סוציולוגית, כך שכל זה יעזור לאותן נשים שמתעניינות באופנה ורוצות להיות בטרנד.
ואני ממליץ לך לא לשכוח את המגזין בורדה, שנותן עצות רבות בשילוב דברים שונים. בקר באתר שלנו burdastyle.ru, שם תוכלו למצוא מאמרים רבים בנושא זה, ובפורום התמונות הראו את עבודתכם והראו את הסגנון האישי שלכם, אשר יעריך את הקוראים. בקר ברשתות החברתיות שלנו והקשיב לפודקאסטים שלנו בכל הפלטפורמות: אפל, גוגל, ב- Yandex.music. ואיתנו היום היה סטייליסט אישי ויקה דה רוקו, אני מודה לה, נתראה בקרוב! ואני העורך הראשי של המגזין מריאנה מקרובה.
BP: תודה רבה לך, מריאן! שיהיה לך יום נחמד לכולם!
